זכויות יוצרים על מאמרים

הצורך בהגנה על זכויות יוצרים נובע מן הרצון לעודד יצירה מקורית. עידוד המושג כאשר יוצרים בטוחים שהם יהיו הנהנים העיקריים מפרי עמלם.

מנגד, הגנת יתר על זכויות יוצרים עשויה למנוע מיוצרים חדשים לעשות שימוש באלמנטים מיצירות של אחרים בגלל החשש מתביעה.

דיני זכויות יוצרים בישראל נסמכו בעבר על חוק אנגלי משנת 1911 שנשאב אל המשפט הישראלי בשנת 1924 בימי המנדט הבריטי בארץ. למרות החידושים העצומים שנתהוו במשך השנים (בעיקר היווספות מדיה חדשה ליצירה כגון רדיו, טלוויזיה, תוכנות מחשב, פרסום ברשת האינטרנט ועוד) המשיך החוק הישן למלא את ייעודו תוך שנעשים לו עדכונים וחסרים המתגלים בו מושלמים בתקנות ועל ידי בתי המשפט בהלכות שנקבעו בפסקי דין.

לקראת סוף המאה הקודמת החלה מגמה בעולם של הגדרה מחדש והבהרה של זכויות יוצרים לאור שינויים בתחום שנבעו מן ההתקדמות הטכנולוגית אשר הפכה את העולם לכפר גלובלי. כתוצאה ממגמה זו נוסחו מספר אמנות בינלאומיות שעל חלקן חתומה גם מדינת ישראל.
חוק זכויות יוצרים החדש

לאור התפתחויות אלה וגילו של חוק זכויות יוצרים הישן נולדה היוזמה התחיקתית להעביר בכנסת חוק זכויות יוצרים חדש. לאחר דיונים שארכו מספר שנים עבר החוק בקריאה שניה ושלישית ונכנס לתוקפו ב25 למאי 2008. במאמר זה נתאר בקצרה את החידושים העיקריים שהביא איתו החוק החדש.

הגדרות יצירה – מאמר, תמונה

חוק זכויות יוצרים החדש נפתח בפרק הגדרות אשר בו נעשה ניסיון להבחין בין סוגים שונים של יצירה כך שבהמשך ניתן יהיה להגדיר את ההגנה שתינתן לזכויות היוצרים עבור דרכי יצירה שונות. עוד נעשה בפרק זה תיקון להשמטת דרישת המקוריות שחלה בטעות בחוק הישן, חסר שהשלימו בתי המשפט בפסיקותיהם.

באופן כללי מפורטות ארבע קטגוריות והן : יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות. בהמשך נעשה ניסיון לקבוע כללים מנחים באשר למה לשייך לכל קטגוריה. כך למשל נקבע כי יצירה אדריכלית תבחן ככל יצירה אמנותית אחרת למקוריות ויצירתיות. בוטלה הדרישה ל”אמנותיות” של יצירה אדריכלית שנדרשה בחוק הישן על מנת שהזכויות בה יזכו להגנה.

בפרק ההגדרות מוסדר גם נושא יצירות הלקט, יצירה שאין בה תוכן מקורי אלה סדר מקורי של תכנים קיימים. חוק זכויות יוצרים החדש קובע כי דרישת המקוריות תבחן לאור אופן הברירה, סידור והצגת התכנים ביצירת הלקט. אם עומדת יצירת לקט בדרישת מקוריות זו תחשב היא כיצירה ספרותית לכל דבר.

תוכנת מחשב מוגדרת כיצירה ספרותית אך להבדיל מבעבר מורחבת ההגנה על תוכנות מחשב בזכות ההכרה בכל צורות הביטוי של תוכנות מחשב המוכרות כיום לאור ההתפתחות הטכנולוגית העצומה בתחום זה.

באופן כללי ניתן להתרשם כי המגמה בפרק ההגדרות היא להרחיב את היריעה תחתה נכללות יצירות שזכויות היוצרים בהן יזכו להגנה.

שימוש הוגן ביצירה

האיזון בין הצורך להגן על זכויות יוצרים והאינטרס לאפשר שימוש בהן בא לידי ביטוי בחוק זכויות יוצרים החדש בהגדרת מבחנים שיקבעו מהו שימוש הוגן ביצירה. בין היתר יבחנו מטרת השימוש, סוג היצירה, היקף השימוש, האם השימוש פוגע בערך השוק של היצירה ועוד.

זכויות יוצרים ביצירה מוזמנת

רעש תקשורתי רב קם סביב סוגיה זו בזמן ניסוח החוק. תנועה של אומנים פעלה על מנת להבטיח כי בחוק זכויות יוצרים החדש יקבע מפורשות כי זכויות יוצרים ביצירה מוזמנת יהיו של היוצר (אלה אם הועברו מבעוד מועד בהסכמה אל המזמין).

חריג לכלל זה הוא אם המזמין הינו המדינה. יש הטוענים כי המחוקק מפלה את המדינה לטובה באופן לא הוגן ואכן נראה שנעשה ניסיון לרכך אפליה זו בכך שזכות היוצרים של המדינה ביצירה שהזמינה מוגבלת לתקופה של 50 שנה ממועד תום היצירה ולא למשך 70 שנה ממות היוצר (כפי שמקובל בדרך כלל בנוגע לזכויות יוצרים).

בכל מקרה של הפרת זכויות יוצרים מומלץ להתייעץ עם עו”ד המתמחה בקניין רוחני. מידע נוסף בנושא – זכויות יוצרים – עו”ד גרשוני

פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

נראה כי חוק זכויות יוצרים החדש הינו חוק מפורט, מסודר ומקיף. חוץ מהדברים שפורטו לעיל נקבע בחוק מתי וכיצד ניתן לתבוע פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים (אין הכרח להוכיח כי נגרם נזק כלכלי), כיצד ניתן להעביר זכויות יוצרים, בוטלו זכויות היוצרים בפרסומים רשמיים של המדינה ועוד.

נראה שהמחוקק השכיל לנסח חוק חדש אשר יבהיר עניינים של קניין רוחני וזכויות יוצרים ויבטיח הגנה ראויה למי שאכן ראוי לה.

קישור לנוסח המלא של החוק


הפרת זכויות יוצרים

בית-המשפט המחוזי קבע שלא רק הסטודנט צריך לפצות את הוצאת שוקן, מכיוון שגם האוניברסיטה וגם המפלגה אפשרו לסטודנטים לבצע את ההפרה – וכך עלה לדיון הנושא של “הפרה תורמת” בזכויות יוצרים.